#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נא. עם מי אסור לרחוץ?	"עם הכל אדם רוחץ חוץ מאביו וחמיו ובעל אמו ובעל אחותו, ר' יהודה מתיר באביו מפני כבוד אביו והוא הדין לבעל אמו. בכבול גזרו במקומם לאסור בשני אחים משום בעל אחותו.<p dir=""rtl"">תלמיד לא ירחץ עם רבו אבל אם רבו צריך לו מותר. </p>"	פסחים נא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נא. ההולך ממקום שעושים למקום שאין עושים וממקום שאין עושים למקום שעושים האם עושה או לא?	"לאביי: בסתם מקום נותנים עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם אבל מא&quot;י לבבל כיון שבני בבל כפופים לבני א&quot;י אין נותנים עליו חומרי מקום שהלך לשם (ולהיפך אין נותנים עליו חומרי מקום שיצא משם &lt;חולין יח:&gt;). <p dir=""rtl"">לר' זירא: אין חילוק בין מא&quot;י לבבל ולהיפך אם דעתו לחזור אין נותנים עליו חומרי מקום שהלך לשם ואם אין דעתו לחזור נותנים עליו (וכן להיפך את חומרי מקום שיצא משם &lt;חולין שם&gt; וע' תוס' ור&quot;ן).</p>"	פסחים נא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נא: ספיחי כרוב האם מותרים בשביעית ומדוע?<p dir=""rtl"">כיצד הורה ר''ש בן רבי יוסי בן לקוניא (ומה דעת רבה בר בר חנה בהוראה זו)?</p>"	"אליבא דר&quot;ע שאסר ספיחים בשביעית כדכתיב &quot;הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו&quot; מאחר שאין זורעים מהיכן אוספים אלא שהספיחים אסורים (לרש&quot;י אחר הביעור ולר&quot;ת קודם הביעור). נחלקו בספיחי כרוב שאין כיוצא בו בירקות השדה, ר&quot;ש התיר וחכמים אסרו גזירה משום שאר ספיחים.<p dir=""rtl"">אמר רבה בר בר חנה אמר לי רבי יוחנן בן אלעזר שר''ש בן רבי יוסי בן לקוניא הורה לו שהוא שראה את ר&quot;ש יכול לאכול בין בפניו בין שלא בפניו אבל ר' יוחנן לא יאכל אלא בפניו, ופליגי על רבה בר בר חנה שהורה לבנו גבי אייתרא כיון שלא ראה את ר' יוחנן אוכל שלא יאכל בין בפניו בין שלא בפניו.</p>"	פסחים נא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נא: מה הביאור במשנה 'ואל ישנה אדם מפני המחלוקת' (2)?	"לאביי: קאי על הרישא ההולך ממקום שעושים למקום שאין עושים. <p dir=""rtl"">לרבא: קאי על הסיפא והכי קאמר אין בזה משום שינוי המחלוקת שהרואה אומר שאין לו מלאכה.</p>"	פסחים נא:		
